לבלבו אגס וגם תפוח 

רקע

לפני מספר ימים (29.8.23), דחה בית המשפט תביעה של חקלאים נגד המדינה (שר האוצר), בטענת רשלנות. 

החקלאים, מגדלי אגסים, טענו כי שר האוצר נחפז להתיר יבוא אגסים ללא מכס, וכתוצאה מכך נגרם להם נזק. בית המשפט כי קבע החלטת שר האוצר התבססה על נתונים והתקבלה בהליך נאות ולכן דחה את התביעה (1). 

מה היה סיפור המקרה?

התובעים הם חקלאים מן המושבים רמות נפתלי, דישון ועלמה בגליל העליון, המגדלים אגסים. 

בשנת 2015-2016, לטענת החקלאים, התיר שר האוצר לייבא אגסים בפטור ממכס בהיקף שחרג משנים עברו, והחלטת שר האוצר הסבה להם נזקים כבדים, בגינם נאלצו למכור במחירי הפסד או להשמיד את המוצרים.

מן הנתונים עלה שצריכת האגסים בישראל היא כ- 25,000-30,000 טון בשנה.

עוד עלה, כי הסכמי הסחר החופשי של ישראל עם האיחוד האירופי וארה"ב מתירים מכסה קבועה פטורה ממכס של כ-3,500 טון לשנה. 

בשנים 2015-2016, עקב מחסור שנוצר בשוק על פי הטענה, החליט שר האוצר להגדיל את המכסה הפטורה ממכס ב-3,500 טון נוספים.

החקלאים הגישו במשותף תביעה נגד המדינה, בסך של 5 מליון ש"ח וטענו כי שר האוצר טעה בהחלטתו לפתוח את השוק פעם נוספת, החלטתו הייתה חפוזה ולא התבססה על מספיק נתונים. התביעה הוגשה בתחילת שנת 2017 אך הוכרעה רק בימים אלה. 

מה פסק בית המשפט?

בתחילה, ציין בית המשפט כי בעבר הרחוק, לא היה ניתן להגיש תביעה כספית נגד הרשות בגין מעשיה, משום ש- The king can do no wrong"", אך כלל זה חלף מן העולם, וכיום ניתן לתבוע, בנסיבות המתאימות.

בית המשפט קבע כי תביעה זו תוכרע על בסיס דיני הרשלנות, כלומר, האם המדינה התרשלה בהחלטתה לאפשר פטור נוסף ממכס ליבוא אגסים.

החקלאים טענו לרשלנות בין היתר משום שלא נערך דיון מקדים, לא הייתה המלצה של משרד החקלאות, הסתמכו על נתונים לא עדכניים, והתקבלה החלטה מהירה בטרם התבררו נתוני יבול האגסים המקומי.

בית המשפט העיר כי אמנם, על פי החוק, שר האוצר מוסמך לשנות את המכס, לבטלו, ואין החוק נוקב בפרוצדורה לשם כך- האם נדרש שימוע וכו'. אבל- על פי בית המשפט, ההחלטה חייבת להתקבל על בסיס תשתית ראויה, כאשר כל השיקולים נלקחים בחשבון, כגון טובת הציבור, טובת היצרנים המקומיים, קביעת מחירים הוגנים, מניעת הצפת השוק, ועוד. 

במקרה הספציפי, הוכח כי משרד האוצר קיים התייעצות עם משרד החקלאות, אף שאין בעניין נוהל בכתב. כמו כן, הוכח שיבול האגסים באותה שנה היה דל, חלק מהם הושמדו בשל מחלה, ובשנה הקודמת חלה שנת שמיטה. 

על כן, קבע בית המשפט כי שר האוצר קיבל את ההחלטה על בסיס תשתית ראויה, דחה את טענות החקלאים לנזק, דחה את התביעה כולה וחייב את החקלאים בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 50,000 ש"ח. 

מה ניתן להעיר על פסק-הדין?

לעתים רחוקות, מגיעה לבית המשפט טענת רשלנות נגד המדינה, בגינה מבקש התובע לחייב את המדינה בתשלום פיצויים, בהקשר לסחר בינלאומי, מכס וכיו"ב. מדובר בתביעה לא פשוטה וברוב המקרים, כפי הידוע לי, תביעות אלה לא מצליחות. 

למשל, בעבר ניסו יבואני טלפונים סלולריים לתבוע את רשות המכס בטענת רשלנות, אך לא הצליחו. היבואנים טענו כי בשל סיווג שגוי של המכס שהביא למס קניה בשיעור 45% על סוללות, הם נאלצו לצאת מהשוק ולא יכולים היו להתחרות עוד. בית המשפט קבע אז, כי גם אם המכס שגה בסיווג אגב הפעלת סמכותו, אין הדבר מקים עילת תביעה בטענת רשלנות, משום שלא כל טעות של המכס מצדיקה תביעה שכזו (2). 

הפניות:

(1) ת.א. (מחוזי חיפה) 32519-02-17 איתן אביטן ואח' נ' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 29.8.23, כבוד השופט רון סוקול, סגן הנשיא. ב"כ הצדדים: לחקלאים- עו"ד י' אדלר. למדינה- עו"ד א' צור מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי). החקלאים רשאים לערער לבית המשפט העליון.  

(2) ע"א 2648/09 י.גיל אימפורט בע"מ נ' מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ (16.5.11).